בן אסתר ויוסף, נולד בשנת 1916 בעיר חלב, סוריה. עלה ארצה בשנת 1936 והתגורר באחת השכונות שבגבול יפו-תל-אביב בראשית מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט. לא פעם יצא רחמים להדוף התנפלות שכניו הערביים על דרי השכונה היהודיים או על נערות עוברות-אורח. עבד כפועל והקים לו משפחה. היה עליז ושמח בחלקו, מכניס אורחים ואהוב על שכניו ומיודעיו. ב-1946 1945- שירת כשוטר מוסף.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס. בבסיס הקליטה הוצע לו לעבוד כטבח, אולם הוא סירב ותבע שיצרפוהו ליחידת משוריינים ובסופו של דבר שירת בחטיבת "עודד". ב-10.6.1948 יצא עם פלוגתו לעזרת המושבה משמר הירדן, שעמדה בהתקפה סורית כבדה ונפלה בידי האויב. לפי עדות חברו סירב להישאר בבסיס על אף היותו פצוע ברגלו. כשנאלצה יחידתו לסגת, היה בין המחפים על הנסיגה. ראה בנפול מפקדו, אולם לא נרתע והמשיך לחפות על חבריו עד שנפצע בראשו. בלי לדאוג ובלי לשים לב לפצעו קרא לחבריו ותבע מהם לקחת מידיו את המקלע, שהיה אז יקר מכל יקר, וביקשם לדאוג למשפחתו. רחמים נפל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). השאיר אחריו אישה, שרה, ושני ילדים. גופתו נמצאה לאחר חיפושים ממושכים והועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.